איגוד הכדורעף בישראל
ISRAEL VOLLEYBALL ASSOCIATION
ראשי > ארכיון חדשות > מיוחד: ג'קי גפט מסכם 20 שנות כדורעף

מיוחד: ג'קי גפט מסכם 20 שנות כדורעף

אחד השחקנים המוכשרים שגדלו בכדורעף הישראלי החליט הקיץ לסיים את דרכו בכדורעף וזאת לאחר עונה נהדרת עם מכבי הוד השרון, איתה זכה בדאבל לפני עשור. ראיון חובה, במיוחד לכל שחקן צעיר שחולם על קריירת כדורעף.

תאריך: 11/08/2017  |  כתב: אתר איגוד הכדורעף  |  צילום: סיאט וולי נייפלס (שווייץ); איגוד הכדורעף  |  ארכיון חדשות
שתף בווצאפ
קבוצות בהן שיחק ג'קי גפט
2003-2006 - הפועל חצור
2006-2007 – מכבי הוד השרון (עונת הדאבל)
2007-2008 - עירוני קרית אתא
2008-2009 - סיאט וולי נייפלס (Seat Volley Naefels) שוויץ
2009-2013 - הפועל ירושלים
2013-2017 - מכבי הוד השרון
 
איך מקבלים החלטה לפרוש דווקא אחרי עונה מוצלחת עם מכבי הוד השרון?
 
"קודם כל אני לא מקבל את המילה 'לפרוש'. פורש בעיני זה מישהו שעוזב מכיוון שהוא מוותר לעצמו. אני לעומת זאת, ממשיך בדרכי, פשוט ממוקד לנושאים שבעיני חשובים יותר בשלב הזה של חיי. ההחלטה לעזוב לא הייתה קשורה להצלחה או לכישלון, לעונה כזו או אחרת ולא תלויה בקבוצה בה שיחקתי. החלטה לעזוב משהו שהייתי מעורב בו כמעט 20 שנה לא פשוטה, אך יחד עם זאת, אני מרגיש שלם איתה. העבודה שלי כיום, כיועץ BI, הינה מרכז תחום ענייני ובעונות האחרונות היה קושי רב לשלב את שני הדברים. למזלי, זכיתי בזוגיות עם בת זוגתי שתמכה ותומכת בי לאורך השנים".


 גפט (עומד שלישי מימין) בעונה החולפת במכבי הוד השרון. 

האם אתה מרגיש שמיצית את הקרירה, לא פספסת קריירה בחו"ל?   
 
"במקום מסוים אני כן מרגיש שמיציתי את הקרירה למרות שאני לא הייתי השחקן המעוטר בליגה. מצד שני, ברור שהייתי רוצה לזכות ולהצליח יותר ממה שיצא עד כה. אולם, כפי שציינתי בשאלתך הקודמת, לצערי המציאות גובה מחיר וצריך לקבל החלטות. לגבי חו"ל, יתכן מאוד שפספסתי, אבל את זה לעולם לא אדע. בפרשת דרכים עושים בחירות, עד כה אני שלם עם כ-90 אחוזים מהבחירות שעשיתי. כפי שאומרים, אין מה לבכות על חלב שנשפך".
 
אילו יכולת להתפרנס רק מהכדורעף, זה משהו שהיית בוחר בו?
 
"ברור שכן, אני לא חושב שהיה מישהו שהיה אומר לא. אולם, לצערי לא ניתן להתפרנס מכדורעף בארץ, כאשר אני מדבר על מצב בו שחקן עוזב והינו בעל אמצעים לקיום חיים לעוד מספר שנים אחרי עזיבתו. לכן, ישנם מספר לא מבוטל של שחקנים שעוזבים בגיל ממש צעיר ולא ממשיכים לשחק או שהולכים לשחק בליגות משנה בשביל הנשמה. בעיני לא נעשים מספיק מאמצים בכדי לקדם ולפתח את הענף, וזאת במטרה למשוך משקיעים ותורמים והדבר משתקף במצב כלכלי די עגום של מרבית שחקני הענף בפרט ואגודות ככלל".


 
מה הרגעים הכי גדולים שאתה לוקח מהקריירה?
 
"קשה לציין רגע ספציפי, אך ללא ספק, אחד הרגעים הטובים היה הזכייה בדאבל עם הוד השרון (2007). החוויה הבלתי נשכחת בקבוצה בשוויץ, וכמובן השנים הטובות בהוד השרון שיישארו בזכרונותי לטובה. בסך הכל, אני מרוצה מהקריירה שלי, מהזיכרונות שצברתי, אנשים שהכרתי לכל אורך הדרך וכמובן הכבוד בייצוג מדינתנו בעולם במדי הנבחרת".
 
שיחקת בארץ, בחו"ל ובנבחרת ישראל. איך הכדורעף בישראל ניראה לך היום לעומת העשור הקודם?
 
"אתחיל מהסוף. הכדורעף בארץ חווה קשיים לא פשוטים, לדוגמא הפועל ירושלים שלא מסוגלת להציב תקציב לעונה הבאה (נכון לרגע זה). מרבית קבוצות הליגה נאבקות על קיומן בהשגת תקציבים ואני רואה מגמה זו לאורך השנים. כמות הקבוצות בליגת העל הצטמצמה, כמות הקבוצות הטובות ושחקנים צעירים גם כן. כיום המגמה היא ברורה וזה מיקוד בשתי קבוצות אשר מסוגלות להביא תקציבים נאותים ועוד שתיים שלוש קבוצות אשר מנסות. שלוש קבוצות נוספות אשר אינן מצליחות להביא סגל שחקנים ראוי למסגרת של ליגת העל, לצערי. המצב כל-כך אבסורדי שאין קבוצות יורדות כי אף קבוצה לא רוצה/יכולה לעלות לליגת העל. המצב היה שונה לפני עשור – היו שלוש, ארבע קבוצות חזקות, שלוש, ארבע קבוצות נאבקות ושתיים שהיו עולות ו/או יורדות. אני מקווה מאוד שיגיע שינוי חיובי בעתיד הקרוב".
 
יש משהו שהיית משפר בהתנהלות הענף?
 
"התשובה הקצרה היא כן, וכנראה ניתן לחבר מאמר שלם בנושא. יותר מכך, אשמח לשתף את דעותיי. חייב להיעשות שינוי ומהר מכיוון שאם לא יהיה אחד כזה בקרוב, מרבית הסיכויים שבעוד עשור או שניים לא יהיה ענף. בעיניי השינוי חייב להגיע משני כיוונים במקביל, אשר ייצרו סינרגיה. מצד אחד, התנהלות של איגוד הכדורעף ומצד שני התנהלות של האגודות. הנתיב הקריטי הינו השקעה בדור הצעיר, מכיוון ששינויים חייבים להיעשות בטווח הרחוק ולא כפתרון פלסטר זמני. כילד אני זוכר את עצמי משתתף בכל כך הרבה מסגרות, שהורי היו צריכים לנהל יומן היכן ואיפה אני הולך להתאמן/לשחק. כיום, אני לא רואה מספיק מסגרות לדור הצעיר שבהן ניתן להשתתף. בספרו של מלקולם גלדבל, הוא מתאר את חוק 10,000 שעות הפעילות בממוצע, אשר מבוסס על חזרה על אותה פעולה מסוימת בכדי להיות הכי טוב בה. ילדים חייבים להיחשף למשחקים ולאימונים ככל הניתן ולדעתי בשנים האחרונות אין מספיק מסגרות אלו, ולכן אנו עדים למחסור בשחקנים בדור הצעיר בענף. מחד גיסא, איגוד הכדורעף צריך להרים את הכפפה ולפתח מסגרות אלו , מאידך, האגודות צריכות לשתף פעולה".  


 
ג'קי גפט גם שיתף אותנו בכמה מהחוויות שצבר בתחנות השונות במהלך הקריירה.
 
"הקדנציה הראשונה שלי כשחקן בליגות הבכירות החלה בהפועל חצור, וזאת לאחר שהקבוצה ששיחקתי בה מגיל 14, אסא ירושלים, לא הצליחה לעלות לליגת העל. העונה הראשונה הייתה מאוד מאתגרת עבורי וזאת מכיוון שהיתי תלמיד תיכון (כיתה י"ב) בירושלים וזו הייתה העונה הראשונה בה נחשפתי לרמה הגבוהה ביותר בארץ. הייתי חייב ללמוד המון מכיוון שפערי הרמות היו עצומים ממה שהכרתי קודם לכן. העונות הבאות בהפועל חצור היו מאתגרות לא פחות וזאת מכיוון שהחלה ירידה בתקציבים של הקבוצה אך בכל זאת הקבוצה הצליחה להתמודד בכבוד בצמרת הכדורעף הישראלי".
 
"ההחלטה הסופית לעבור למכבי הוד - השרון הייתה מקובלת על שני הצדדים, אולם בעונה זו הגיע הטוויסט. בעקבות מלחמת לבנון השנייה (2006) היו הרבה שחקנים זרים שביטלו את הגעתם. מכבי הוד השרון הייתה אמורה להתחזק עם שני שחקנים, שלבסוף ביטלו את הגעתם ולכן, החתימו שחקנים אחרים. מאז נבחרת הנערים, אני עברתי לשחק בעמדת הקבלן. בהוד השרון הביאו את סרגי ז'בולוז'ני ואת אסף אלקובי שהיה בין הקבלנים הבכירים בארץ באותה עת, וכאפשרות, ניסינו את המהלך שאני אשחק בצד ימין (אופסטר). עונה זו הייתה מדהימה שאין כמותה, ולדעתי היריבות שנוצרה בין מכבי ת"א למכבי הוד השרון משכה המון תשומת לב בישראל לא רק בקרב חובבי הענף. גמר הגביע היה אירוע חריג בעיני, לאור כמות הצופים שהגיעו למשחק וזה המשיך לסדרת הגמר שהתאפיינה בכמות אוהדים שלא נראתה לדעתי מאז. כסיום מתוק של העונה מכבי הוד - השרון זכתה בדאבל היסטורי".
 
"עונה לאחר מכן, עברתי לשחק בעירוני קרית אתא. מבחינה מקצועית זו היתה אחת העונות הטובות שלי בעיני, מכיוון שהובלתי את הקבוצה יחד עם זיו בר - נצר. אולם, הקבוצה לא הצליחה במטרתה וסיימה במקום ה 3-4. עונה לאחר מכן, יצא לי לשחק בנייפלס השווייצרית. הייתה זו חוויה בלתי נשכחת מכל הבחינות. בפן המקצועי זו הייתה קפיצת מדרגה רצינית מכיוון שכאשר אתה שחקן זר הציפיות גבוהות והלחץ רב. בייחוד שהגעתי לקבוצה שזכתה בשמונה דאבלים בעשר שנים ולא הצליחה לשחזר את הצלחתה בשנתיים הבאות. מלבד העובדה שהאימונים תופסים את החלק הארי של היום ואכן מורגש שינוי מהותי ברמת הכדורעף, ראיית תרבות שונה משלי הייתה חוויה בלתי נשכחת. לאחר מכן הגיע משבר כלכלי שגרר את הענף בעולם כולו לקשיים, משכורות נחתכו והדבר הוביל אותי למחשבה מחודשת על העתיד. החלטתי שלא לנסות לחפש את עתידי בחו"ל אלא לחזור לארץ וללמוד תואר אוניברסיטאי".


 
"בעקבות חזרתי, הצטרפתי להפועל ירושלים שהייתה בליגה הארצית, שינוי די חזק מבחינת הרמה של הכדורעף. יחד עם הפועל ירושלים עלינו ליגה כל שנה, עד שהעפלנו לליגת העל, היכן שהפועל ירושלים נמצאת עד היום (נכון לרגע זה). היו מספר עונות מעניינות בקבוצה של פייטרים אמיתיים שרצו להוכיח שהם מסוגלים, למרות שעל הנייר היו פחות טובים מהיריבות. ב-2013 חזרתי להוד השרון לארבע עונות. מכבי הוד - השרון תמיד הייתה ותהיה בית עבורי בגלל אופייה של הקבוצה. זו לעולם לא הייתה קבוצה עם התקציב הגדול ביותר אבל תמיד היה משהו קסום בה עבורי. בקדנציה עם תומר רוסיאנסקי כמאמן, היינו קרובים מאוד אך בכל זאת לא הצלחנו. שתי העונות הללו היו מעניינות ומאתגרות וזכורות לי לטובה".
 
"בקדנציה עם המאמן שייקה טרייבנד, הקבוצה חוותה קשיים בעונה הראשונה, היה לנו חוסר מזל ולצערי לא הצלחנו להביא את הקבוצה למקום הראוי לה. אולם, פני הדברים השתנו דרסטית בעונה השנייה. הוד - השרון התחברה לקבוצה, למרות שהדבר קרה בשלב מאוחר יותר של העונה. להגיד את האמת, היה מרגש  לנצח את מטה אשר/עכו בחצי הגמר, בשני משחקים צמודים עם רוח לחימה. אולם, לא הצלחנו לשחזר את היכולת הקבוצתית אל מול מכבי תל-אביב שידעו להתעלות ברגעים הנכונים ועשו את עבודתם לפי הספר. בסה"כ, הייתי מגדיר עונה זו כהצלחה בהסתכלות לאחור מבחינת כלל ההיבטים".
 
יש איזשהו מסר שאתה רוצה להעביר לדור הצעיר?
 
"לשחקנים הצעירים אני רוצה לומר: תתאמנו, תשחקו ותנסו להשתתף בכמה שיותר מסגרות. אלו הן חוויות בלתי נשכחות שילכו אתכם לאורך כל חייכם. אל תוותרו לעולם ותגשימו את החלום שלכם. תשתדלו להיות הכי טובים ותמיד תזכרו שיום שעבר הוא עבר".
 
מרגיש עצוב לסיים קריירה?
 
"ברור שיש עצב לסיים משהו שחיית סביבו ב-20 השנים האחרונות, אבל כפי שאמרתי, אני שלם עם ההחלטות שאני עושה, זו החלטה קשה אך נכונה עבורי".
תגובות