איגוד הכדורעף בישראל
ISRAEL VOLLEYBALL ASSOCIATION
ראשי > ארכיון נבחרות > סופיה סטריקוב, את מי היית מביאה לחופים?

סופיה סטריקוב, את מי היית מביאה לחופים?

השאלון, פרק 4: שחקנית אחת. 16 שאלות. והפעם - שחקנית נבחרת ישראל, המדורגת יחד עם שותפתה אניטה דייב במקום ה-133 בעולם, על עזיבת האולמות, הטיסות, העיסוקים הצדדיים, רגעי האושר והפאשלות

תאריך: 11/06/2019  |  כתב: אתר איגוד הכדורעף  |  צילום: CEV  |  ארכיון נבחרות
שתף בווצאפ
סופיה סטריקוב. בת 25. שחקניות כדורעף חופים, מדורגת יחד עם שותפתה הנוכחית אניטה דייב במקום ה-133 בעולם לזוגות. אחרי חמש שנים כקבלנית בליגת העל לאולמות, וכאשר עזב אריה זלינגר את נבחרת הנשים, עברה סטריקוב לחופים, "כדי להגשים שם את החלום - להגיע למשחקים האולימפיים". סטריקוב לומדת הנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטה הפתוחה ("בגלל כל הטיסות אני לא יכולה להגיע פיזית לאוניברסיטה"). בנוסף למדה איפור מקצועי ("זאת האהבה השנייה שלי"), אבל לא עוסקת במקוצע בגלל עומס האימונים השבועי. על הדרך היא מברמנת במועדון בצפון, "בשביל להשתחרר מדי פעם מהשגרה". 

כתבות קודמות בסדרה:

פרק 1: אורן עובדיה 
פרק 2: אלכס אוסוקין
- פרק 3: קטרינה יובאנוביץ'

מה ההבדלים הגדולים בשבילך בין כדורעף חופים לכדורעף באולמות?

"ברמה המקצועית, ההבדל הכי גדול בעיניי הוא זה שאין מאמן במשחקים ואין אופציה להחליף שחקן. זאת אומרת שבמידה ויש לך יום רע בקבלה או בהתקפה, אין שחקנית שיכולה להחליף אותך. את תלויה בפרטנרית שלך ובעצמך. אם החלטתן על טקטיקה מסויימת וזה לא עובד, אין מי שיבוא ויכוון אתכן למשהו אחר באמצע המשחק. מאמן לא יכול להתערב. לכן המנטליות צריכה להיות חזקה מאוד, והבנת המשחק צריכה להיות טובה".


סטריקוב. "בלי תוצאות קשה להשיג משקיע". צילום: FIVB

"יש הבדל גם באורח החיים. ההבדל העיקרי בלוח הזמנים שלי הוא שכשהייתי באולמות היה לי יותר זמן. הליגה נמשכה פחות מחצי שנה, והיו ערבים פנויים.  ועכשיו הכל מאוד אינטנסיבי: שלושה אימונים ביום, עוברות מטיסה לטיסה, ומתכננות כל פעם את החודש הבא שלנו. אבל אני חייבת לציין שהליגה בחופים עדיין לא הגיעה לרמה של ליגת העל באולמות. אני חושבת שאפשר לארגן יותר משחקים, יותר זוגות ויותר פרסים, מה שימשוך שחקנים להירשם לטורנירים".

איך החלטת לעבור ענף?

"מה שגרם לי להחליף בין הענפים זה החלום על האולימפיאדה. תמיד האמנתי שפרויקט זלינגר יכול להגיע מאוד רחוק. כשהפרוייקט הסתיים, החלום עדיין היה שם. אני מאוד רוצה להצליח, לעלות על הפודיום במשחקים בין לאומיים ולהתקרב לאט לאט אל המטרה שלי. אני מאוד מאמינה שזה אפשרי. קשה, אבל אפשרי".

מה הרגע שעשה לך את השנה החולפת?

"הרגע שעשה לי את השנה האחרונה היה הכניסה לטופ 74 בעולם יחד עם הפרטנרית הקודמת שלי, נוי חורין. עבדנו כל כך קשה בשביל לעשות מה שעוד לא עשו זוגות נשים בישראל לפנינו. נוי ואני שיחקנו רק 8 חודשים יחד. זה היה קשה, אבל נהנינו מכל רגע, וכשמגיעה ההצלחה אחרי העבודה אנחנו מבינות שזה שווה את זה, ושעכשיו צריך להוכיח כל פעם מחדש ולהתברג במקומות טובים יותר בעולם. גם הזכייה באליפות ישראל הייתה חלק מאוד חשוב בהתקדמות שלי. אני צריכה למצוא ספונסרים, ובלי תוצאות קשה להשיג משקיע".  


"הכי סבלתי בהודו. לא ראיתי עוני כזה בחיי. שום חוויה מתקנת לא באה בחשבון". צילום: FIVB

מהי נבחרת העונה שלך באולמות?

"לגבי נבחרת העונה שלי, לא הייתי מעורבת כל כך במה שקורה באולמות, אבל מדי פעם שמעתי על תוצאות המשחקים. לכן הייתי מרכיבה שישייה כזאת: אניה ויליקי, לוגאן טום, גלית דבש, מרינה גלפרין, יאל בנימין, תמר שטיין וקטרינה זילברמן (ליברו)".

מה הכי חסר לך בשנה שעברה?

"אני חושבת שאין חשיפה מספקת לכדורעף. לא לאולמות ולא לחופים. אין מספיק שידורים. אני מאמינה שכשהילדים יחשפו לזה הם ידלקו על הענף, המועדונים יקבלו שחקנים צעירים פוטנציאליים, וישמעו יותר על האקדמיה לחופים ולאולמות".

לטורניר באיזו מדינה הכי נהנית להגיע? ואיפה הכי סבלת?

"הכי נהניתי להגיע לוויטנאם. מקום מדהים ביופיו, אנשים מאוד נחמדים, וכמובן התוצאה הטובה שעשינו שם. הכי סבלתי בהודו. לא ראיתי עוני כזה בחיי. מאוד קשה להתעלם ממה שקורה ברחובות. וכמובן, בגלל שהיו לנו סיכויים מעולים להצליח בטורניר הזה אבל קיבלתי קלקול קיבה רציני, לשם אני לא רוצה לחזור ושום חוויה מתקנת לא באה בחשבון".

איזו פאשלה קרתה לך העונה?

"פאשלה שקרתה לי וכנראה תחזור על עצמה בעתיד (למרות שאני מקווה שלא) הייתה בקמבודיה. שיחקנו במוקדמות של התחרות ברמת 2 כוכבים. קיבלנו זוג חזק מאוד מאוסטרליה, ועשינו איתן משחק צמוד מאוד של שלוש מערכות. הפאשלה הייתה במאני טיים - הובלנו בסוף המערכה השלישית ולמרות זאת הפסדנו. הניסיון של הזוג האוסטרלי היה ההבדל העיקרי, אבל בעיניי זאת עדיין פאשלה. נשאר רק ללמוד מהמשחק הזה ולנסות למנוע את זה בעתיד".

מי השחקנית הכי אנדרייטד בישראל?

"הייתי אומרת שזאת נוי חורין, בת הזוג שלי לשעבר בחופים. איתה עשיתי את כל התוצאות הטובות שהביאו אותנו לטופ 74 בעולם. היא שחקנית מעולה, עם פוטנציאל להצליח ובגדול. היא שחקנית שנלחמת על כל נקודה ועובדת קשה. אני חושבת שלא נתנו לה מספיק קרדיט לכן אני בוחרת אותה".


נוי חורין (משמאל). "לא נתנו לה מספיק קרדיט". צילום: FIVB

ומי הפוטנציאל הכי גדול בכדורעף הישראלי?

"הפוטנציאל הכי גדול בכדורעף הישראלי בעיניי זאת פולינה מליק. אני חושבת שאם היא תעשה את הבחירות הנכונות היא תגיע הכי רחוק מכל הישראליות והזרות בארץ".  

איזו שחקנית היית לוקחת לחופים?

"שאלה קשה. יש לי בראש שתי בנות. הייתי מביאה את פולינה מליק, או את טלי מרמן שמשחקת כרגע בקולג'ים. היא יכולה להיות מדהימה בחופים. יש לה את כל הנתונים, כולל מנטליות טובה. היא תחרותית. בעיניי יש בה כל מה ששחקנית חופים צריכה".

מי גיבורת הילדות שלך?

"אין שחקנית שהערצתי, כי התחלתי לשחק יחסית מאוחר. אבל אמא שלי תמיד הייתה הגיבורה שלי. תמיד הסתכלתי ואסתכל עליה בהערצה".


טלי מרמן. "יש בה כל מה ששחקנית חופים צריכה". צילום: CEV

מי הדמות שהכי השפיעה על הדרך שלך בכדורעף?

"אני חושבת שזה היה המאמן שלי בליגת העל, ישראל אשר, שכרגע מאמן את רעננה. אני זוכרת שכשהגעתי אליו לפגישה הראשונה שלי הוא אמר לי: "אצלי בקבוצה את בחיים לא תצאי החוצה, גם אם יהיה לך משחק נוראי", וזה בהחלט קרה. לא יצאתי החוצה גם כשהיו לי משחקים לא טובים. הוא תמיד האמין בי. זה לימד אותי להתמודד גם כשקשה וכשלא הולך. הוא נתן לי לטעות ולחזור על הטעויות האלה שוב עד שהגיע הרגע והפסקתי להנחית החוצה כשלא היה לי בלוק. הוא גם לימד אותי שאני צריכה לעשות מה שעושה לי טוב - ככה מצאתי את עצמי בכדורעף חופים".

באיזו קבוצה בעולם היית רוצה לשחק?

"כנראה שבאחת הקבוצות ביפן. יש להן משחק יפה ומהיר בצורה יוצאת דופן. הן לא מוותרות על שום כדור, ולמרות שבנבחרת יפן רובן נמוכות, הן מצליחות להגיע למשחקים האולימפיים וזה מדהים בעיניי".

מי השחקנית שאת הכי נהנית לראות?

"אדווה זינובר. עוד בהיותה בנבחרת תמיד הסתכלתי על מה היא עושה ואיך. הכדורים שלה מגיעים למקום, והיא נראית כל כך נינוחה במגרש שזה כיף להידבק בתחושה הזאת".  

מה אני עושה מחוץ לכדורעף? 

"אין לי כל כך הרבה זמן פנוי בין האימונים ועם הלימודים. אני נפגשת עם חברות, וכמובן שדואגת לשנ"צ בין לבין". 

במה הייתי עוסקת אם לא בכדורעף?

"הייתי רוצה לשרת בקרבי. משהו שנמנע ממני בעקבות הספורט. כנראה שהייתי מפתחת לעצמי קריירה צבאית".
תגובות