איגוד הכדורעף בישראל
ISRAEL VOLLEYBALL ASSOCIATION
ראשי > ארכיון נבחרות > נגה מאור, הפנים של הדור הבא בכדורעף החופים

נגה מאור, הפנים של הדור הבא בכדורעף החופים

לפני משחקי גביע היבשת, מי שנחשבת לאחת משחקניות העתיד של הנבחרת מדברת על החיים בין טיסה לטיסה ומווינגייט לקריה, על התפתחות הענף בעולם ובארץ, על הלחץ ועל הציפיות

תאריך: 04/05/2019  |  כתב: אתר איגוד הכדורעף  |  צילום: FIVB  |  ארכיון נבחרות
שתף בווצאפ
בעוד שבוע תחל נבחרת החופים את הופעותיה במסגרת גביע היבשת, המפעל המעניק כרטיס אחד למשחקים האולימפיים בטוקיו 2020. נבחרת הגברים תשחק ראשונה בחודש מאי, וביוני תעלה על החוף בנובי סאד, סרביה, נבחרת הנשים.

מי שתיקח חלק במשחקים, בתקווה לסייע לנבחרת, ששובצה בבית A עם שוודיה, סרביה ואלבניה, לעבור לשלב הבא, היא נגה מאור בת ה-18. מאור, שהתאמנה באקדמיה בוויינגייט בתנאי פנימיה החל מגיל 14 ומעולם לא שיחקה במסגרת תחרותית באולמות, פתחה את שנתה הראשונה כשחקנית בוגרות, ויצאה לדרך במשחקי הסבב העולמי 2019 עם הישג מפתיע ונהדר - רבע הגמר בויסאקפטנאם, הודו (כוכב אחד), יחד עם שותפתה נוי חורין. "ממש כיף לנו יחד, והתקשורת בינינו טובה", מספרת מאור על הפרטנרית.


מאור בסאטון, תאילנד. לא חיים טיפוסיים לחיילת ישראלית. צילום: FIVB

מאור, שמתגוררת בניצני עוז, התגייסה לפני מספר חודשים לצה"ל, אך מן הסתם חווה שגרה שונה למדי משל בנות גילה. כספורטאית מצטיינת, היא פותחת את היום באימון בוקר בווינגייט, ממשיכה לקריה בתל אביב, ומשם בחזרה לווינגייט, לאימון ערב. פרט לנתונים הפיזיים הלא-שגרתיים של מאור, שמתנשאת לגובה של יותר מ-1.90, נחשבת השחקנית הצעירה לתקווה גדולה של כדורעף החופים בארץ גם בשל העובדה שיועדה מלכתחילה לענף, ובו התמחתה מגיל צעיר.

"השגרה יכולה להיות מעייפת, אבל זו שגרה שהתרגלתי אליה", היא מספרת. "הטיסות והתחרויות הן כמובן חווייתיות, אבל גם קשות מנטלית, ומרגישים את הלחץ והציפיה". ולמי שמדמיין את חייה של כדורעפנית חופים כטיול ארוך בחופים היפים בעולם, מאור מוכנה לנפץ את החלומות בהקיץ, לפחות חלקית. "הטיסות שלי באות אחרי עבודה ואימונים. הנסיעות הן איפה שאני אמורה להוציא לפועל את כל זה. בדרך כלל המגרשים הם בעיר, אז יוצא לראות קצת את האזור בדרך למגרש ובדרך חזרה ממנו, אבל אנחנו מאוד מרוכזות באימונים ובטורניר. אחרי שהטורנירים נגמרים אנחנו מרשות לעצמנו לטייל חצי יום".


מאור וחורין חוגגות אחרי שמינית הגמר בהודו. "מחמיא וכיף שמשקיעים בך"

אחרי הפתיחה הטובה של שנת 2019, חוו מאור וחורין המשך פחות מסביר פנים לעונה. בשלושת הטורנירים האחרונים בהן השתתפו, בבטאמבאנג (קמבודיה), סאטון (תאילנד) וגטבורג (שוודיה), הודחו השתיים כבר בשלב המוקדמות. את הלחץ, מספרת מאור, ניתן להרגיש בנקל, אך הוא גם זה שיסייע לה להתרומם בהמשך, כך היא מאמינה. "זה מחמיא וכיף שמשקיעים בך ומאמינים בך. זה גם מלחיץ, אבל זה חלק מהספורט. לפני כל טורניר יש פרפרים של התרגשות לעלות על המגרש. נוי ואני מדברות על המשחק לפני כל מפגש, ומנסות להבין מה הולך לקרות מחר". ולמרות הקשיים בחודש האחרון, המטרה שלה נותרה ברורה: "אנחנו רוצות להביא מדליה, אמן אמן אמן, וזאת השאיפה העיקרית שלנו. כל פעם אנחנו עושות עוד צעד ועוד צעד".

מאור, שרואה בקרי וולש ג'נינגס האמריקאית (40), שזכתה בשלוש מדליות זהב אולימפיות רצופות בין 2004 ל-2012, מודל לחיקוי, רווה נחת מהענף שצומח סביבה, ושנפלה בחלקה ההזדמנות ליהנות מהתמיכה הגוברת בו ומהעניין התופח, גם בישראל. "כדורעף חופים היה פעם ספורט שכדורעפנים של אולמות מגיעים אליו בקיץ בשביל הכיף. היום זה לא ככה. שחקנים עולמיים עדיין באים בקיץ, אבל הענף עומד בפני עצמו. לפני שלוש שנים, כשהגעתי לפנימיה, היינו אני ועוד ארבע בנות עם מאמן אחד, אוהד רדקו, והיה את הפרויקט של הבנים - ארבעה בנים ומאמן. היום יש נבחרת נשים בוגרת, ויש חמישה מאמנים, כולל מאמני כושר. יש תקציבים שלא היו פעם. יש מתקן חופים משופץ כאן בפולג. נורא התרחבנו כסגל, ואני גם רואה שיותר ילדים קטנים מתחילים בחופים ולא באולמות".


מאור בבטמבאנג, קמבודיה. "מרשים לעצמנו לטייל חצי יום". צילום: FIVB
תגובות