איגוד הכדורעף בישראל
ISRAEL VOLLEYBALL ASSOCIATION
ראשי > ארכיון חדשות > חם שם בחוץ: שלו סעדה מככב בהולנד

חם שם בחוץ: שלו סעדה מככב בהולנד

ההתחלה במטה אשר עכו, העבודה המאומצת באוניברסיטת גרנד קניון, הנחיתה המורכבת בפולין, הפריחה באוריון, ולמה השחקנים הישראלים לא יוצאים יותר לחו"ל. הקבלן של הנבחרת, עם תצוגות שיא בסדרת גמר הפלייאוף בהולנד, עזב את הקן, ולא מתחרט לרגע. ראיון

תאריך: 02/05/2019  |  כתב: עומר תדמור  |  צילום: CEV  |  ארכיון חדשות
שתף בווצאפ
"האמת, אני לא יודע איך ניצחנו", מתוודה שלו סעדה, הקבלן של נבחרת ישראל, שחגג אתמול (רביעי) את יום הולדתו ה-27 בתזמון מצוין עם קאמבק מפואר של קבוצתו. אחטורוק אוריון מהעיר דוטיכן, אליה הגיע סעדה בחודש ינואר השנה, עלתה ל-1:2 בסדרת גמר הפלייאוף ההולנדי, אליה הגיעה כאנדרדוגית ברורה, אחרי ניצחון 2:3 (25:17, 25:13, 23:25, 29:31, 11:15) על אביאנט ליקורחוס מהעיר כרונינגן, האלופה בשלוש השנים האחרונות, שגם סיימה את העונה הרגילה במקום הראשון. אוריון, שזכתה באליפות לאחרונה בשנת 2012, רחוקה שלוש מערכות ביתיות מסנסציה. המשחק הרביעי, ביום ראשון (5.5, 14:30 שעון ישראל), ישודר באתר הליגה ההולנדית.

"זה באמת היה ניצחון מדהים", אמר סעדה ביום חמישי, פחות מיממה אחרי שסיפק 22 נקודות ועזר לקבוצתו להשיג את התוצאה המפתיעה. בשני המשחקים הראשונים השיג 20 ו-27 נקודות, בהתאמה, והוא מוביל את הסדרה בנקודות, בשתי הקבוצות. "שתי המערכות הראשונות אתמול היו קשות מאוד, ולא היינו בכלל במשחק. יש באולם שלהם אווירה ביתית והרבה קהל. קשה לשחק שם, וגם במשחק הראשון, כמו אתמול, הרמה לא הייתה כל כך גבוהה".

סעדה, שרכש לעצמו בתוך זמן קצר מעמד של שחקן מוביל בקבוצה, זוכה להתייחסות באתר הליגה ההולנדית כאחד משחקני המפתח בסדרה. "בשתי המערכות הראשונות, המעוז הישראלי של אוריון לא היה מעורב במשחק וביצע כמה טעויות בהתקפה, אבל הוא השיב מלחמה נאה וסחב את קבוצתו במערכה השלישית. כשהפער מקבוצתו צומצם, סעדה שמר על קור רוח ועזר לחבריו להשיג 23:25. סעדה הראה את כוחו שוב במערכה החמישית, כשהעלה את קבוצתו ל-10:14 וגם חתם את המשחק עם נקודת הניצחון", נכתב באתר ה-Eredivisie, הליגה ההולנדית הבכירה.


צפו בתקציר המשחק השלישי בסדרת הגמר בהולנד



"בסדרת הגמר באמת שהולך מצוין. מאז תחילת הבית העליון, אני מרגיש טוב ומשחק טוב, והצלחתי לבנות לעצמי פה שם. היו בבית העליון בערך חמישה משחקים שבהם הצלחתי לגמור הרבה כדורים, ויוצא שכמעט בכל משחק שבו אנחנו מנצחים אני עושה הרבה נקודות בהתקפה. אני שמח שאני מצליח".

"הרגשתי שאני מוכן לשים דברים בצד בשביל לשחק"

הוא גדל בכפר מסריק, חממה שמספקת באופן קבוע שחקנים לצמרת הכדורעף הישראלי ("אין באמת אופציה אחרת. אם אתה בקיבוץ ואוהב ספורט, ובמיוחד אם אתה גבוה, 1.90 או 2.00 מטר, אתה הולך ישר לכדורעף") שני אחיו הבוגרים, דניאל ואביב, שיחקו כדורעף, כמו גם אחותו הצעירה, אלה סעדה ("היא יותר טובה ממני"), כיום באוניברסיטת סירקיוז בניו יורק. באופן טבעי, כמי שגדל במחלקת הנוער של הפועל מטה אשר עכו, המשיך סעדה (1.98) לקבוצה הבוגרת. ואז, בצעד שאינו מובן מאליו, החליט לעבור לשחק בליגת המכללות בארה"ב, באוניברסיטת גראנד קניון שבפניקס, אריזונה, לצידו של מיכאל מילשטיין, המוסר של נבחרת ישראל וכיום בהפועל כפר סבא. 

מבין שחקני הסגל שזומנו למשחק הנבחרת מול לטביה בחודש ינואר, שהסתיים בהפסד ואובדן הסיכויים להעפיל לאליפות אירופה, שני שחקנים בלבד משחקים מחוץ לישראל: אלכס שפרנוביץ' הוותיק, ושלו סעדה. על הסיבות שהביאו אותו לעזוב את מטה אשר עכו ב-2014, בגיל 22, אחרי שתי אליפויות עם הקבוצה, אומר סעדה: "מטה אשר עכו זה מועדון מפואר, וככזה, מגיעים לשם זרים שכל הספוטלייט עליהם. קורה שבקבוצות גדולות, צעירים נעלמים לפעמים בין הכוכבים. במכללות, בגלל שכולם שם צעירים מאוד, ואילו הישראלים מגיעים בדרך כלל אחרי הצבא, והם בוגרים יותר בחשיבה וגם בגיל, יש מקום להתברג בין השחקנים הטובים בכל קבוצה, לקבל הוקרה ולהתבטא כשחקן. רק צריך ללחוץ, להיות בקשר עם מאמנים כל יום בטלפון ובמייל, עד שזה קורה. זה חשוב בשביל הנסיון, לשחק בכל משחק ולהיות שחקן משמעותי".


סעדה במדי אוריון. הולך מצוין. צילום: Hans van Dijk

על החיים המקצועיים במכללות הוא מספר: "היתרון זה המעטפת שאתה מקבל שם. יש מאמנים טובים, יש מדריכי חדר כושר טובים. הלו"ז שם עמוס מאוד אבל מסודר. יש שקט לעבוד על מה שצריך, אבל זו בחירה שצריך לעשות. אתה יכול לבלות את הזמן וליהנות, אבל אתה יכול לבחור גם לעבוד על המשחק שלך. יש שם הרבה מקום לצעירים להתקדם, וגם לקבל במה ולשחק".


כשנשאל על הסיבות שבגנין לא יוצאים ישראלים רבים יותר לשחק בחו"ל, בין השאר כדי לצבור נסיון, סעדה, ששיחק עד אמצע העונה ב-KPS Siedlce בפולין ("ואז נגמר להם הכסף"), משער שמדובר בחשש מעבודת הטיפוס הסיזיפי מעלה, שמלווה כמעט בהכרח את היוצאים לחו"ל: "ברור שהחלום של כולם הוא לשחק באיטליה, גרמניה, פולין, בליגות הגדולות באירופה, אבל חייבים להתחיל מלמטה. אתה לא יכול להתחיל ככוכב של הליגה הפולנית. התחלתי בליגה השנייה בפולין, והיה לי חשוב לבנות את הקריירה מלמטה. לעשות תהליך. לראות כדורעף שונה מאשר בארץ. אולי מי שבטופ הישראלי חושב שהוא צריך להיות בטופ האירופי, ובשביל פחות מזה לא שווה להם לצאת".

"אני לא יודע מה השיקולים של אחרים, אבל אני הרגשתי שאני יכול לשים בצד דברים מסוימים, למשל אגו, בשביל לשחק", מספר סעדה. "בנוסף, אני לא יודע איך מסתכלים בליגות האירופיות על הליגה הישראלית. אני לא יודע אם באירופה חשופים לשחקנים הישראלים.  אולי לא באמת מחפשים שחקנים בישראל. הרגשתי שצריך לחתום סוכנים, ולהתקדם במקומות אחרים. במקרה שלי, הבנתי שהבמה של המכללות יותר גדולה מאשר הבמה מישראל אם רוצים להגיע לאירופה".


במהלך שנותיו באוניברסיטת גרנד קניון ביצעה הקבוצה קפיצה משמעותית ביכולת ובהישגים. "מילשטיין ואני עזרנו אחד לשני להתקדם, והרגשנו שאנחנו מובילים את הקבוצה ביחד. לפני שהגענו הקבוצה לא הייתה בטופ 15, והיא הייתה יחסית בינונית. בשנתון של מיכאל ושלי התחלנו לטפס. בשנה האחרונה של מיכאל בגרנד קניון היינו מדורגים בטופ 15, והגענו לגמר המחוזי. קרה שם שינוי גדול שעזר לבנות את השם של האוניברסיטה, והיום הקבוצה מוכרת יותר מאשר בעבר. כולם עבדו מאוד קשה כדי לדחוף את הקבוצה, וזה ממשיך - גם השנה היו להם ניצחונות יפים".


סעדה מנחית. "למאמן הנבחרת הבא תהיה עבודה קשה לבחור שחקנים". צילום: Hans van Dijk

אחרי הקדנציה הקצרה בפולין ("הרמה שם באמת גבוהה. זו מדינת כדורעף"), מצא את עצמו סעדה בהולנד, בדוטיכן ("שעה וחצי מזרחה מאמסטרדם. קרוב לארנהיים. עיר מאוד יפה, אנשים נחמדים והכל"). שם גילה את אלכס שטיין, לשעבר שחקן מטה אשר עכו, שגר בעיר ומאמן בה את אחת מקבוצות הנוער. "אני כל הזמן בהתייעצויות איתו", מספר סעדה.


"בטופ של הליגה פה הכדורעף מוצלח. ארבע הראשונות חזקות מאוד. בכרונינגן משחק ויצה קוייסטרה, השחקן עם הכי הרבה הופעות בנבחרת הולנד, מצליב ששיחק בעבר בפולין ובאיטליה, וגם לשחקנים אחרים בקבוצה נסיון בנבחרת", מספר סעדה על האתגר הנוכחי.

את הצלחתו בהולנד עד כה, זוקף סעדה בין השאר לזכות מערכת התמיכה של קבוצתו, שסייעה לו להתאקלם במהרה.
"זה לא קל לעבור מעיר לעיר, אבל קבוצות יודעות שהאינטרס שלהן זה לעזור לשחקנים הזרים להיכנס לעניינים ולהרגיש בנוח. לא רק כאן, אלא בכל קבוצה. הצלחת הקבוצה מגיעה דרך הצלחה אישית של השחקנים. בכל בעייה תמיד יש לי למי לפנות. מחוץ לאימונים, השחקנים מבלים הרבה ביחד. יוצאים לבתי קפה ולברים מדי פעם. ואם יש משחק של אייאקס, יושבים ביחד ורואים. ברמה החברתית תמיד יש למי להתחבר, ותמיד עוזרים אחד לשני. בהנהלה תמיד מפרגנים ועוזרים. הם יודעים שהזרים פה לבד, אז המשפחה שלנו היא הקבוצה". גם בשדלצה הפולנית, למרות ש"קר שם ואפור", קיבל סעדה תחושה דומה: "הם טיפה פחות מחבקים ומלטפים, אבל גם שם היה מי שדאג שאני ארגיש בבית".

"מטה אשר עכו לא נופלת משום מערכת אירופית"

ואי אפשר בלי כמה מילים על הבית לשעבר, ואולי גם בעתיד.
מאז עזב סעדה את מטה אשר עכו, זכתה הקבוצה בארבע  אליפויות, וממשיכה להציג דומיננטיות מוחלטת בישראל. סעדה, שמשחקו האחרון באדום היה הניצחון בגמר הפלייאוף בנעמן על מכבי ת"א בעונת 2013/2014, לא פוסל שיבה לישראל בשלב מסוים. "בינתיים אני נהנה באירופה. אני לא חושב על חזרה כרגע, אבל בהמשך אולי, זה בכל זאת הבית שלי. גדלתי שם".

על קבוצתו לשעבר יש לו רק מילים חמות. "אני יודע שהמערכת במטה אשר טובה וששחקנים מתקדמים שם. הרמה גבוהה. מטה אשר עכו לא נופלת משום מערכת אירופית במוסר העבודה ובכמות האימונים. יש שם המון הצלחות בעשור האחרון. במעוצת מטה אשר, בקיבוצים ובעכו, כולם אוהבים את הספורט, ומוכנים לבנות מעטפת כדי לקחת אליפויות וגביעים. אני רוצה לראות אותם מתקדמים באירופה, הגיע הזמן שקבוצה ישראלית תיקח את גביע האתגר או את גביע ה-CEV. זה ידחוף אותנו קדימה".


סעדה (מימין) במדי מטה אשר עכו. "זה בכל זאת הבית שלי". צילום: דייויד סילברמן

ולמרות הניסיון שצבר, המעמדים השונים בהם התנסה, ניכר שאין מה שמרגש את סעדה יותר מאשר האפשרות לשחק במדי נבחרת ישראל. סעדה זומן לסגל הסופי למשחקי מוקדמות היורו-וולי, אך לא זכה לשחק, וראה מהספסל את חבריו נכנעים ללטביה תחת המאמן הפולני ג'גוש ריש. "כשראיתי את חולצת המשחק עם השם שלי על הגב, התרגשתי. לא הרבה שחקנים יכולים להגיד שיש חולצה עם השם שלהם בנבחרת הלאומית. אני חושב שבנבחרת ישראל יש כרגע קבוצה של שחקנים שמאוד רוצים להוכיח משהו, ותהיה למאמן הבא עבודה קשה לבחור מביניהם. אני בסך הכל שנתיים חלק מהנבחרת הבוגרת, אבל אני חושב שזה מאוד תרם לי, להכיר את כולם, ברמה האישית והמקצועית. למדתי המון".
תגובות