איגוד הכדורעף בישראל
ISRAEL VOLLEYBALL ASSOCIATION
ראשי > ארכיון חדשות > צוללים לעומק תיאוריות האימון

צוללים לעומק תיאוריות האימון

איך כדאי לתרגל הנחתה? מה עדיף, אימון סדרתי או אקראי? איך ניתן לדמות משחק באמצעות אימון? לירן שפירא, עוזר מאמן נבחרת הנוער של ישראל, תירגם את מאמרם של ד"ר קארל מקגאון וד"ר סטיב ביין, שעונים על השאלות

תאריך: 05/04/2020  |  כתב: לירן שפירא  |  צילום: FIVB  |  ארכיון חדשות
שתף בווצאפ
עקרונות הלמידה המוטורית והעליונות של תרגול מיומנות מלאה בכדורעף
מאת ד"ר קארל מקגאון (אוניברסיטת ברינגהאם יאנג), ד"ר סטיב ביין (אוניברסיטת וושינגטון).
תרגם וסיכם: לירן שפירא
למאמר המלא באנגלית
 
תחום הלמידה המוטורית נשען על גוף מחקר עשיר ומתפתח, אשר מתבסס על חקר רכישתם ופיתוחם של שינויים קבועים בהתנהגויות מוטוריות (מיומנויות פונקציונליות) המתאימות למשימות וסביבות שונות. המחקר בתחום זה הוביל לזיהוי מספר עקרונות למידה המבוססים על עובדות, שכאשר הם מובנים ומיושמים בצורה מתאימה, יכולים לגרום לשינוי משמעותי בפיתוח אתלטי והצלחות בספורט. לנוכח כמות המחקר הנרחבת הקיימת בתחום הלמידה המוטורית, עדיין מפתיע שעקרונות הלמידה אינם מובנים ואינם מיושמים כראוי בידי רבים במקצועות האימון.
 
ניקח לדוגמה את שיטת לימוד טכניקה בצורה הדרגתית, מהחלק לשלם, בה מתחילים בלימוד פעולה חלקית (למשל הנחתה על הקיר בעמידה) ומתקדמים בהדרגה עד שמגיעים לפעולה מלאה (הנחתה מעל הרשת עם הרצה וקפיצה). על פניו שיטה זאת נראית לנו הגיונית, אך בפועל היא מתעלמת מעשרות שנים של מחקרים בהם נמצא ששיטת ההתקדמות ההדרגתית מביאה תועלת מינימלית בלבד לשיפור ביצוע הפעולה המלאה. לפיכך, הכותבים מאמינים שנדרשת הפרכה המבוססת על ראיות לטענה שהתקדמות הדרגתית מהחלק לשלם היא שיטה יעילה ללימוד טכניקה בכדורעף. במאמר זה החוקרים התמקדו בשאלות הבאות:

1. האם תמיד עדיף ללמד מיומנויות בכל הרמות רק באמצעות חזרה של המיומנות המלאה?
2. האם עדיף ללמד שחקנים מתחילים, שעוד לא קלטו את התנועות המוטוריות במלואן, באמצעות בידוד חלקים מתוך המיומנות המלאה ותרגולם?
3. האם צריך לנקוט בשיטות אימון שונות למתחילים ולמתקדמים?
 
מסקנות עיקריות 

-ספציפיות מול כלליות - יכולות הן ספציפיות למשימה או למטרת הפעילות, ואינן ניתנות להעברה. לכן, האימון צריך להיות ספציפי. התועלת המירבית של גירוי אימון (רכישת מיומנות פונקציונלית שצריכה להתבצע בזמן משחק), תתקבל כאשר הגירוי באימון משכפל את התנועות ומערכות האנרגיה הנדרשות בזמן המשחק עצמו. עיקרון זה מרמז על כך שאין אימון יותר טוב מאשר ביצוע פעולות בתנאי המשחק. דוגמא: מסירות תחתית בזוגות (כללי) לא בהכרח תשפר קבלת מכת פתיחה בתחתית (ספציפי).


אבנדרו סוזה מהפועל כפ"ס. צילום: איתי קדם

  - העברה (מאימון לתחרות) - יעילות העברה של יכולות מסביבת האימון לסביבה תחרותית קשורה קשר הדוק לעיקרון הספציפיות. מכאן, סגנון אימון המדמה את סביבת הביצוע (המשחק עצמו), המעודד דפוסי תנועה ומיומנויות הדרושות בזמן תחרות, יהיה יותר יעיל בהעברת יכולות מאימון לתחרות. 

  - פעולה מלאה או חלקית - כאשר ספורטאי לומד מיומנות חדשה, נשאלת השאלה האם כדאי להתאמן על הפעולה בצורה מלאה או לפרק את הפעולה לחלקים, ועליהם להתאמן בנפרד. בהנחתה, למשל, הפעולה המלאה תכלול הרצה עם הנפת ידיים, קפיצה, מפגש עם הכדור באוויר ונחיתה. לשם השוואה, תרגול חלקי יכול להיות הנחתה מעל הרשת ממצב עמידה על קופסא, הרצה וקפיצה ללא כדור וכו'. השאלה הזאת נשאלה ונענתה מאות פעמים בספרות המדעית, ובסקירה נרחבת לא נמצא אפילו מחקר אחד (!) שמצא העדפה לשיטת החלקים על פני תרגול מלא. הראיות המחקריות הנרחבות מעידות על כך שמיומנויות הדורשות קואורדינציה רב-גפית נלמדות בצורה הטובה ביותר כאשר הן מתורגלות כפעולות מלאות.

  - אימון סדרתי או אקראיblocked vs random) ) - על פי מחקרים, אימון סדרתי וצפוי אינו יעיל בהעברה ליכולות במשחק. השיפור הנראה לעין בזמן האימון מידרדר במהירות, ואינו יעיל כיוון שאימון מחדש של המיומנות תידרש כדי לשמר את הלמידה. לעומת זאת, הלמידה באמצעות אימון אקראי ובלתי צפוי מאפשרת העברה יעילה לתנאי תחרות, ונשמרת לאורך זמן. העדיפות של אימון אקראי על פני סדרתי הודגם במחקרים בענפי ספורט רבים, כולל כדורעף.

  - גירויים מווסתים מתאימים (Appropriate Regulatory Stimuli) - למידה מוטורית מתבטאת בשיפור מיומנות תנועתית בתגובה למידע הנקלט מהסביבה בצורת גירוי של החושים. כדי שלמידה אופטימלית תתקיים, הגירויים בזמן האימון חייבים להעתיק את המידע הסביבתי שהשחקן יצטרך להגיב אליו בזמן משחק. לכן, לכל תרגיל שאינו מדמה משחק יש סיכון שייצור מצב מלאכותי (לדוגמא, הנחתה חופשית ללא חסימה). כאשר מאמנים מתכננים פעילות באימון, עליהם לשקול בזהירות את הדרך בה המיומנות הנלמדת מתבצעת במשחק, ולוודא שביצוע המיומנות בתרגיל דומה ככל האפשר לביצוע בזמן משחק. יישום עקרון זה באופן נכון דורש מהמאמן לשקול את המשתנים הבאים:
  • מיקום השחקנים ותנועתם במגרש
  • אוריינטציה ביחס לרשת
  • רצף האירועים, קצב ותזמון
  • הגירוי אליו השחקנים מגיבים
  • ספירת נקודות
  • סיום הכדור בצורה טבעית
  • תזמון, סוג וכמות המשוב אותו מקבלים השחקנים
למעשה, כל הראיות המדעיות העומדות לרשותנו המשוות בין למידה של מיומנות מלאה לעומת למידה בחלקים, מעידות על כך שלמידה של מיומנויות מלאות היא שיטה יעילה יותר ללימוד, וזאת ללא תלות ברמת המיומנות הנוכחית של הלומד. כלל הראיות מצביעות על כך שמיומנויות הדורשות קואורדינציה בין מספר איברים (כגון הנחתה בכדורעף) נלמדות בצורה היעילה ביותר כאשר הן מבוצעות כמיומנות שלמה. מנהגם של מאמנים להבחין בין שיטות האימון על פי גיל או רמה, הוא חסר בסיס במדע הלמידה המוטורית, ואינו תואם את יישום עקרונותיו. אימון יעיל של שחקני כדורעף, בכל רמה, דורש סביבת אימון שתכלול:

1) הדגמה ביו-מכנית נכונה של מיומנויות
2) מטרות ברורות לכל פעילות באימון
3) מגוון רחב של דרישות עוצמה (למשל הנחתה חזקה, בינונית או חלשה) במסגרת מטרות הפעולה (לזכות בנקודה למשל)
4) שימוש מוקדם באימון משתנה/אקראי ותרגול מיומנויות מלאות
 
ניתן לצפות בראיונות עם כותבי המאמר בקישורים הבאים:
 
Motor Learning - Carl McGown, and John Kessel
Motor Learning with the key link in the last 30 years of Men’s Olympic Team success, former BYU head Coach and Professor of Motor Learning, Carl McGown, and John Kessel, USA Volleyball Director of Sport Development.
 
The Game Trains the Brain - Dr. Steven Bain
Motor Learning with the key link in the last 30 years of Men’s Olympic Team success, former BYU head Coach and Professor of Motor Learning, Carl McGown, and John Kessel, USA Volleyball Director of Sport Development.
 
 
תגובות