איגוד הכדורעף בישראל
ISRAEL VOLLEYBALL ASSOCIATION
ראשי > ארכיון חדשות > במבט לאחור: מורן צור לוק

במבט לאחור: מורן צור לוק

שחקניות בכירות בכדורעף הישראלי בוחרות את הרגעים והדמויות שעשו להן את הקריירה

תאריך: 31/05/2020  |  כתב: אתר איגוד הכדורעף  |  צילום: מכבי AOV אשדוד  |  ארכיון חדשות
שתף בווצאפ
איך הגעת לכדורעף ומה המסלול שעברת בענף?

"התחלתי לשחק יחסית מאוחר, 14. עד אז עשיתי אתלטיקה ושחייה. ביום חמישי אחד היה אימון של הקבוצה של עמק בית שאן בקיבוץ שלי בצפון (ניר דוד). אהוד אשל אימן שם, ואמא של חבר טוב, חווה קלס, ביקשה שאבוא לראות ולנסות, ומאז אני בכדורעף.

התחלתי לשחק בעמק בית שאן, משם עברתי למוסינזון בהוד השרון בתקופת התיכון, חזרה לצפון, בעמק הירדן (שתי עונות) חדרה (עונה אחת), מכבי חיפה (שש עונות), כפר סבא (ארבע עונות), אבן יהודה (עונה אחת), קריית אתא (עונה אחת), ומכבי אשדוד (שתי עונות).

התגעגעת לכדורעף בתקופת הקורונה? ההפסקה הזאת שינתה אצלך משהו ביחס למשחק?

"ההפסקה של הקורונה גרמה לכולם, ככה נראה לי, להרגיש הדברים שחסרים להם. בין אם זה כדורעף, משפחה או כל עיסוק של היומיום שאי אפשר לעשות. בנוגע לכדורעף.. היו לי הפסקות ארוכות יותר, ויחד עם זה הקפדנו כל התקופה לשמור על כושר, לגעת כמה שיותר בכדור בגינה (בעלי, ליאור לוק, שהוא שחקן כדורעף, ואני), אז זה הקל על המצב. גם להיות סגורים בבית, וגם של המחסור בכדורעף.  אני לא יכולה לומר שזה שינה לי משהו ביחס למשחק, תמיד אהבתי אותו וכל הפסקה גורמת לי לרצות לחזור למגרש, אבל לא משהו שלא חוויתי בעבר".

מה היית עושה אם לא היית בכדורעף?

"אם לא הייתי בכדורעף יכול להיות שהייתי בקריירה צבאית. לא הרבה יודעים אבל היתה לי האופציה ללכת לקורס טיס. לא אומרת שהייתי עוברת בוודאות, אבל זה בטח היה שולח אותי למסלול צבאי מסויים, במקום למסלול של ספורטאית מצטיינת כפי שהייתי".


צור לוק (מימין) על הפודיום באליפות ישראל האחרונה. צילום: לילך וייס

מי המאמן הכי גדול ששיחקת אצלו? או לחילופין, המאמן שהכי השפיע עליך?

"אני חייבת לומר שכל כל מאמן ששיחקתי אצלו והתאמנתי תחתיו השפיע עליי בצורה מסויימת. אין ספק שהגדול שבהם הוא אריה זלינגר, תחת הפרוייקט שלו בנבחרת ישראל, שעל הרזומה שלו אין צורך להרחיב ובכל מקרה אין פה מספיק מקום".

מי השחקנית שהכי נהנית לשתף איתה פעולה?

"שאלה קשה. היו הרבה שחקניות שהיה לי טוב לשתף איתן פעולה. בין אם אלו המוסרות שהיו בנבחרת או בקבוצות שהייתי בהן, קומבינציות עם שחקניות אמצע, שחקניות מנוסות ממני שלימדו אותי מלא. אני לא יכולה לנקוב בשם אחד, פשוט יש הרבה בנות שיש איתן שיתוף פעולה מעולה ולציין רק אחת זה על גבול הלא הוגן".

מה המשחק הכי גדול שהששתפת בו? או המשחק שהכי זכור לך מהקריירה שלך.

"המשחק הכי גדול... אני לא יודעת אם הוא הכי גדול, שכן שיחקנו עם הנבחרת מול נבחרות כמו רוסיה, אזרבייג'אן, צרפת ועוד הרבה מעצמות כדורעף. אבל אחד שזכור לי הוא משחק אצלנו פה בישראל, במוקדמות אליפות אירופה נגד יוון. אני זוכרת אותו כי עשיתי בו 34 נקודות, שיא עד היום במשחק בין לאומי רשמי של הנבחרת. ואם לחזור לסעיף הקודם.. לא הייתי יכולה לעשות את זה בלי המאמן וכל הבנות שהיו אז איתי בנבחרת".

מה ההישג הגדול בקריירה שלך?

"אם מדברים על קריירת אולמות, אז היה טורניר בילצין קאפ, 2015. קיבלתי שם את תואר "המתקיפה המצטיינת" של הטורניר. מאוד התרגשתי. יש גם תארים עם כפר סבא בארץ, שזה דבר מרגש בפני עצמו. אבל אם אני יכולה לגלוש גם לכדורעף החופים, אז אני והשותפה שהיתה לי, ג'יזלה קופלר רודריגז, היינו מקום 5 באליפות אירופה (עד גיל 23). עד היום זה ההישג הכי גבוה שהגיעו אליו בחופים באליפויות אירופה בכל הגילאים".

יש חלום שלא הצלחת להגשים בכדורעף? חרטות בנוגע לקריירה?

"חלום.. היה אליפויות אירופה/עולם בבוגרים (חופים). אבל מאז שעזבתי את החוף ועברתי רק לאולם, המטרות השתנו בהתאם. אירועי החיים גרמו לחלומות להישאר חלומות, אבל אין לי חרטות. על כלום".


כחלק מפרויקט זלינגר. "על הרזומה שלו אין צורך להרחיב". צילום: אתר איגוד הכדורעף

מה ההחלטה הכי טובה שקיבלת בקריירה שלך?

"ההחלטה הכי טובה הייתה להצטרף לפרוייקט של זלינגר. זה גרם לי להכיר בנות מצוינות, לנסוע בעולם, לראות רמת כדורעף שלא הייתי נתקלת בה. ללמוד כל כך הרבה דברים בצורה אינטנסיבית. היה קשה, אבל לא הייתי מוותרת על זה".

יש לך מחשבות על היום שאחרי סיום הקריירה כשחקנית? זה משהו שאת מתכננת?

"ברור. אני חושבת שכל שחקנית צריכה לחשוב על היום שאחרי ולהתכונן אליו בהתאם למה שהיא אוהבת. יש לי תעודת מאמנת כדורעף, מאמנת כושר, תואר ראשון במדעי ההתנהגות (פסיכולוגיה) ואני עכשיו מסיימת תואר שני במנהל עסקים במרכז האקדמי רופין. יש לי תכניות לשלב הבא אבל אני לא ממש אוהבת לדבר על דברים לפני שהם יוצאים לפועל".

מה הדבר הראשון שהיית עושה כדי לשפר את מצב הכדורעף הישראלי?

"וואו! זו שאלה רצינית. ראשית, תשתיות. אני חושבת שלא נותנים מספיק משקל למאמנים בשכבות גיל הצעירות. לדעתי, שם צריכים להיות המאמנים הכי טובים. איפה שלומדים בסיס ויסודות, אהבה למשחק, את המשחק עצמו, התנהגות ספורטיבית מהי. החשיבות למאמן אצל ילדים היא כל כך גדולה, ושם צריך להתחיל. אני יכולה להמשיך ולפרט פה את כל דעותיי והצעותיי לשיפור, אבל זה כבר לפאנל אחר".
תגובות